פסקי-דין והסדרים

פסקי-דין אחדים של בית המשפט העליון שבהם זכה עו"ד משה י' קמר

ע"א 765/08 מבני עופרים נ. אגודת ש"י (2010):

בית המשפט העליון דחה את ערעורה של חברת מבני עופרים בע"מ וקבע, כי אגודת ש"י מידידי ויז'ניץ מחו"ל, שיוצגה על ידי עו"ד קמר, הינה בעלים של שני מגרשים מסחריים בגבעת שמואל, ששוויים באותה עת עלה על 60,000,000 ש"ח.

עע"ם 7946/16 הרץ נ. הוועדה המקומית פתח-תקוה (2018):

בית המשפט העליון ביטל הפקעה של שני דונם בפתח תקוה שיועדו לשטח לבנינים ציבוריים, כיוון שהעיריה לא מימשה את ההפקעה תוך פרק זמן סביר. בית המשפט קבע, כי הצדקתה של הפקעה תלויה בכך שהיא משרתת צורך ציבורי נדרש.

ע"א 8730/05 הבר נ. עירית פתח-תקוה (2011):

בית המשפט העליון חייב את עירית פתח תקוה לשלם למערערת סכום של 3,476,568 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 2002 בעד חלקה חקלאית בשטח של 750 מ"ר ליד בית החולים בילינסון.

עע"ם 1369/06 הלביץ נ. הוועדה המקומית חדרה (2008):

בית המשפט העליון ביטל הפקעתן של שתי חלקות בשטח של 3,150 מ"ר בחדרה שהופקעו למטרת הקמת בנינים ציבוריים אך במשך 19 שנים לא מומשה עליהן כל מטרה ציבורית.

עע"ם 1179/10 אגודת ש"י נ. עירית גבעת-שמואל (2011):

בית המשפט העליון נתן תוקף להסדר בין הצדדים, שלפיו החזירה עירית גבעת שמואל לאגודה שטח מסחרי בהיקף של 10 דונם, שהועבר שנים קודם לעיריה ללא תמורה לצורך הקמת בנינים ציבוריים.

דנ"א 1595/06 עזבון ארידור נ. עירית פתח-תקוה (2013):

בית המשפט העליון בהרכב שבעה שופטים קבע, כי ההתיישנות של תביעה לפיצויי הפקעה היא כעבור שבע שנים מיום שהרשות המפקיעה תפסה את ההחזקה במקרקעין המופקעים.

רע"א 2724/01 מדינת ישראל נ. רחימי (2001):

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגישה המדינה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שדחה את ערעורה של המדינה על פסיקתא שנתן בית משפט השלום בכפר סבא. בית המשפט העליון קבע, כי ערעורה של המדינה הוגש באיחור. בכך הפך סופי פסק דינו של בית משפט השלום, שחייב את המדינה (מע"ץ) לשלם לבעלים של בית מגורים שהופקע בכפר סבא סכום של  1,800,000 דולר. בית המשפט העליון גם חייב את המדינה לשלם למשיבים הוצאות בסכום של 20,000 ש"ח. 

עע"ם 2043/11 עירית רעננה ואח' נ. כהן ואח' (2012):

בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהורה להחזיר לבעלותם של הבעלים המקוריים שתי חלקות בשטח של 360 מ"ר ברעננה בייעוד לבניה של בנין ציבורי. השטח יועד בתב"ע להפקעה, אולם הבעלים, שרצו לקבל היתרי בניה, החכירו אותו לעיריה ללא תמורה. בית המשפט קבע, שבהעדר שימוש ציבורי במשך שנים, יש להחזירן לבעלים.

ע"א 8464/09 הוועדה המקומית תל-אביב נ. הרוניאן (2009):

בית המשפט העליון דחה את ערעורן של הוועדה המקומית ועירית תל אביב וחייב אותן לשלם לדייר מוגן בחנות שהופקעה לצורך פרוייקט הרכבת הקלה פיצויים בסכום של 535,434 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של  15% + מע"מ.

ע"א 7587/11 פרסר ואח' נ. מע"ץ (2012):

בית המשפט העליון חייב את מע"ץ לשלם לתובעים פיצויי הפקעה בסכום של 2,279,124 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 1998, פיצויים נוספים בסכום של 985,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 2009 וכן הוצאות משפט בסכום של 85,000 ש"ח.

ע"א 1254/06 לוי נ. הוועדה המקומית תל-אביב (2006):

בית המשפט העליון נתן תוקף להסכמת הצדדים, שלפיה כפיצוי בעד הפקעת מבנה של 60 מ"ר בגבעת עמל בתל אביב ישולמו למחזיקים פיצויים בסכום של 135,000 דולר.

בג"ץ 174/88 אמיתי נ. הוועדה המקומית המרכז (1988):

בית המשפט העליון קבע, כי משחלפו 16 שנים מבלי שהוועדה המקומית הפקיעה קרקע בגבעת שמואל שהיתה מיועדת בתב"ע לבנין ציבורי, היא לא תוכל לנקוט עוד בהליכים להפקעת אותה קרקע.

ע"א 6427/99 מחלקת עבודות ציבוריות נ. פרלמן (2002):

בית המשפט העליון נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לדחיה הדדית של כל הערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בכפוף להחלפת הריבית הדולרית בהפרשי הצמדה וריבית. מע"ץ והוועדה המקומית רעננה חוייבו, איפוא, לשלם לבעלי חלקה בצומת רעננה, שחלק ממנה הופקע, פיצויים בגין ההפקעה בסכום של 398,471 דולר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 1993, פיצויים בעד ירידת ערך ובעד המחוברים בסכום של 258,800 דולר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 1996, הוצאות העברה בסכום של 32,863 דולר ובצירוף מע"מ, וכן את כל הוצאות המשפט, ובנוסף שכ"ט עו"ד בסכום של 200,000 ש"ח. 

ע"א 5222/96 הוועדה המקומית חדרה נ. עדיפז (1997):

בית המשפט העליון דחה את ערעורן של הוועדה המקומית ועירית חדרה על חיובן לשלם למשיבים פיצויי הפקעה. הערעור נדחה בשל האיחור בהפקדת הערובה להוצאות המשיבים. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי חוייבו הוועדה המקומית ועירית חדרה לשלם למשיבים פיצויים בעד ירידת ערך חלקתם לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה סכום של 78,861 ש"ח לשנת 1991 וכן פיצויי הפקעה בסכום של 865,329 דולר לשנת 1994 וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 10% בתוספת מע"מ מהסכומים שנפסקו.

ע"א 9075/05 עזבון לילי לוין ז"ל נ. עירית הרצליה (2006):

בית המשפט העליון קבע, כי אגרת בית המשפט בתביעות בעניני הפקעה הינה אגרה מינימאלית.

ע"א 305/00 מאיש נ. המקום של יגאל (2001):

בית המשפט העליון קבע, שלצורך הפקעה אין מניעה להכיר בבעל זכות חכירה לדורות כבעל זכות "מעין בעלות".

עע"ם 839/14 שיכון עממי בע"מ נ. עירית תל-אביב (2015):

בית המשפט העליון קבע, כי גם על העברה כפויה של מקרקעין לעיריה, שבוצעה בתקופת המנדט, חלה הוראת סעיף 195(2) לחוק התכנון והבניה. בית המשפט קבע מספר פרמטרים, שבאמצעותם אפשר לקבוע האם ההעברה היתה כפויה או רצונית.

רע"א 10012/09 שניידר ואח' נ. מע"ץ (2010):

בית המשפט העליון הורה לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי לפינויים של המבקשים מדירותיהם במסגרת הליכי הפקעה שנקטה מע"ץ לצורך סלילת כביש 531 בכפר סבא.

ע"א 4734/93 מעונות בע"מ נ. שיכון עובדים (1995):

בית המשפט העליון נעתר לבקשתן של המערערות להתיר את צירופן כתובעות נוספות בתביעה שהוגשה שבע שנים קודם לכן, אך טרם החלה שמיעת הראיות במסגרתה.

ע"א 5049/91 קופת חולים הכללית נ. רחמן (1995):

בית המשפט העליון קבע, כי הוא יתייחס לבקשה לתיקון פסק הדין שהוגשה במועד, למרות שחלפו חודשים אחדים מאז ניתן פסק הדין. בית המשפט העליון תיקן, איפוא, את פסק דינו.

רע"א 184/95 אגמון נ. מדינת ישראל (1995):

בית המשפט העליון נעתר לבקשת התובע להתיר לו לתקן את כתב התביעה בצירוף שתי חוות דעת נוספות.

רע"א 86/89 פריצקי נ. ברגרזון (1989):

בית המשפט העליון קבע, כי סעיף 96 לחוק פשיטת הרגל [נוסח חדש] אינו חל בפירוק של חברות.

רע"א 573/85 ביטרן נ. קמר (1985):

בית המשפט העליון קבע, כי ראש ההוצאה לפועל רשאי להחליט, על יסוד הנתונים שלפניו, כי מתחייב מתן ערובה, וכי אין לפטור מנתינתה מאחר שאין הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.

רע"א 1831/91 שטבהולץ נ. הוועדה המקומית המרכז (1991):

בית המשפט העליון פסק, כי משקבע שמאי מקרקעין את סכום היטל ההשבחה בשתי חלופות, זכאים בעלי המקרקעין לפנות לבית המשפט על מנת שיקבע מהו הסכום הנכון שאותו הם צריכים לשלם.

ע"א 4399/97 הוועדה המקומית חדרה נ. רז (2001):

בית המשפט העליון נעתר לבקשת הוועדה המקומית חדרה למחיקת הערעור שהוגשה על ידה וחייב אותה לשלם למשיבים הוצאות בסכום של 25,000 ש"ח. ביטול הערעור השאיר בתוקפו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי שבו חוייבה הוועדה המקומית לשלם למורישי המשיבים פיצויי הפקעה בסכום של 384,532 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 1994 וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 10% בצירוף מע"מ.

ע"א 8360/10 רוזן נ. מע"ץ (2012):

בית המשפט העליון אישר את הסכמת הצדדים, שלפיה שולם למערער עוד בשנת 2006 על חשבון פיצויי ההפקעה המגיעים לו בעד הפקעת חלק מחלקתו בראשון לציון לצורך כביש 431 סכום של 1,266,170 ש"ח בתוספת מע"מ. עוד קבע בית המשפט, כי ההסכמה האמורה אינה שוללת את זכות המערער לדרוש פיצויים בעד 25% המטרים הראשונים שהופקעו מחלקתו ואשר בגינם הוא לא קיבל פיצוי.

ע"א 286/83 קמר נ. רובינסון (1983):

בית המשפט העליון קבע, כי בקשה לפי סעיף 5 לחוק הבוררות לעיכוב הליכים, שנפתחו בבית המשפט, אינה חייבת להיות מוגשת בדרך המרצה, אלא יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת. עוד קבע, כי בית המשפט הדן בבקשת העיכוב יכול להגיע לידי החלטה לעכב את ההליכים לפי סעיף 5 לחוק בלי שיש לפניו ראיה כלשהי להוכחת הסכם הבוררות כשזה שנוי במחלוקת ולהוכחת העובדה שמבקש העיכוב היה ועודנו מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה.

ע"א 262/86 רוט נ. Deak & Co. Inc:

בית המשפט העליון קבע, כי חובת השלוח לגלות לשולח כל ידיעה ולמסור לו כל מסמך הנוגעים לנושא השליחות היא רחבה בהיקפה ואינה מותנית בבקשה מצד השולח. הפרה מאסיבית, בוטה ושיטתית של חובת האמון של השלוח כלפי השולח תיחשב להפרה יסודית. עוד פסק בית המשפט, כי חייבת להיות זיקה כלשהי בין העילה שצד לחוזה מסתמך עליה בבטלו את החוזה ובין העילה הנטענת על ידיו לאחר מכן ושעל קיומה לא ידע כלל בעת שביטל את החוזה.

בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ. מיכקשווילי (1996):

בית המשפט העליון דחה את בקשתה של הוועדה המקומית ראשון לציון להאריך לה את המועד ביומיים להגשת ערעור לבית המשפט העליון, בשל טעות משרדית במשרדו של בא כוח הוועדה. כתוצאה מכך, הפך פסק דינו של בית המשפט המחוזי סופי.

בש"א 940/86 רוט נ. Deak & Co. Inc:

בית המשפט העליון קבע, כי אין לקבל ערבות של בנק אמריקאי, שהוגשה לבית המשפט על ידי המערערים, כערובה להוצאות המשיבות בערעור.

ע"פ 124/87 עיזאת נאפסו נ. התצ"ר (1987):

בית המשפט העליון אישר את ההסכם שהושג בין סגן עיזאת נאפסו לבין התובע הצבאי הראשי, שלפיו בוטל פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים, שאישר את הרשעתו של המערער בבגידה וגזר עליו 18 שנות מאסר, גירוש מהצבא ושלילת דרגתו הצבאית. בית המשפט העליון ביטל את ההרשעה בבגידה והמיר אותה בהרשעה של חריגה מסמכות. בית המשפט הפחית את עונשו של המערער מ-18 שנות מאסר ל-2 שנות מאסר בלבד וביטל את גירושו מהצבא. בעקבות כך שוחרר המערער ממאסר באופן מיידי. בית המשפט הוסיף ואמר בשולי פסק הדין, כי הוא מניח שהרשויות הצבאיות ייתנו דעתן לפיצויו של המערער בשל כך שריצה תקופת מאסר ארוכה מזו שהוטלה עליו בעקבות הערעור. מאוחר יותר פיצתה המדינה את נאפסו בסכום של 1,000,000 ש"ח.

בג"ץ 733/93 ינטל נ. הוועדה המקומית (1994):

בית המשפט העליון אישר הסכם פשרה, שלפיו קיבלה העותרת פיצויי הפקעה בסכום של 467,000 דולר.

פסקי-דין אחדים של בתי המשפט המחוזיים שבהם זכה עו"ד משה י' קמר

ע"א 52479-09-12 נתיבי ישראל נ. שניידר (2013):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסדר, שלפיו שילמה נתיבי ישראל לבעלי דירות שהופקעו בכפר סבא בתוואי דרך מס' 531, כסכום שאינו שנוי במחלוקת, סכום של 5,500,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

ה"פ 59749-07-18 ויליאם נ. הוועדה המקומית (2019):

בית המשפט המחוזי חייב את הוועדה המקומית קרית אתא לשלם לתובעים, שביתם בשטח של 53 מ"ר בתוספת חצר הופקע, פיצויים בסך 1,300,000 ש"ח בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 308,000 ש"ח.

ת"א 7861-07-12 כולל אהבת ציון נ. מדינת ישראל (2016):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה, שלפיו שילמה המדינה לתובע פיצויי הפקעה בעד הפקעת קרקע בירושלים בסכום של 2,625,900 ש"ח.

ה"פ 219/98 הופמן נ. הוועדה המקומית (1999):

בית המשפט המחוזי הכפיל את סכום הפיצויים שאותו שילמה עירית תל אביב מאז שנת 1970 לבעלי חלקות שהופקעו בפארק הירקון. סכום הפיצויים ששולם לתובעים עומד על סכום של 4,000,000 ש"ח.

ת"א 1218/04 ליטבק ואח' נ. עירית חולון (2015):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, שלפיה שילמה עירית חולון לתובעים פיצויי הפקעה בסכום של 2,759,960 ש"ח.

ה"פ 5956-07-13 סוקול ואח' נ. הוועדה המקומית (2018):

בית המשפט המחוזי חייב את הוועדה המקומית רמת השרון לשלם למבקשים שחלקתם הופקעה סכום של 3,000,000 ש"ח.

ה"פ 39074-03-16 גורביץ ואח' נ. שר התחבורה ואח' (2018):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק-דין להסדר, שלפיו שילמה רכבת ישראל למבקשים פיצויי הפקעה בסכום של 2,141,932 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית משנת 1997 וכן סכום נוסף של 535,552 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית משנת 1998.

ה"פ 36528-11-10 עירית תל-אביב נ. מזרחי (2012):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף להסדר פשרה, אשר לפיו שילמה עירית תל אביב למשיבים, כנגד פינויים מבית מגורים קטן בגבעת עמל, שבו החזיקו כדיירים מוגנים, סכום של 1,600,000 ש"ח בתוספת סכום 128,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

ה"פ 33829-02-16 נחשון נ. הוועדה המקומית (2017):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסכם, שלפיו שילמה עירית גבעת שמואל למבקשים פיצויים בעד הפקעת בית מגורים ישן צמוד קרקע בסכום של 2,000,000 ש"ח.

המרצה 7302/95 עירית תל-אביב נ. אהרוני (1995):

בית המשפט המחוזי חייב את עירית תל אביב לשלם לבעלים של בית מגורים ישן צמוד קרקע בדרום תל אביב, שהופקע לצורך הרחבת נתיבי איילון, סכום של 1,310,000 דולר.

ה"פ 302/08 דינבר ואח' נ. מע"ץ (2010):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה, שלפיו שילמה מע"ץ למבקשים פיצויים בעד הפקעת קרקעות ברעננה לצורך כביש 531 בסכום של 2,404,670 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית משנת 2007, וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 129,534 ש"ח.

ה"פ 3490-04-09 נתנאור בע"מ נ. מע"ץ (2014):

בית המשפט נתן תוקף להסדר פשרה, שלפיו שילמה מע"ץ לתובעים פיצויי הפקעה בסכום של 1,197,820 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 119,782 ש"ח בתוספת מע"מ, וזאת בנוסף לפיצויי הפקעה ששולמו קודם לכן בסכום של 1,835,311 ש"ח.

ה"פ 7603-06-08 סלע נ. מע"ץ (2010):

בית המשפט המחוזי חייב את מע"ץ לשלם לבעלים של חלקה שהופקעה בכפר סבא בשנת 2007 לסלילת כביש 531 סכום של 3,334,000 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 180,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

ע"א 11491-06-09 שניידר ואח' נ. מע"ץ (2010):

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורם של בעלי קרקע, שעליה בנויות מספר דירות בתחום פרוייקט דרך 531, והורה למע"ץ שלא לתפוס את ההחזקה במקרקעין שהופקעו בניגוד להסכם שנחתם בין הצדדים בעבר.

ה"פ 37013-08-14 טל נ. הוועדה המקומית תל-אביב (2012):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה חלקי, שלפיו שילמה העיריה לדיירים מוגנים בשטחים על חוף הים ביפו סכום של 3,500,000 ש"ח.

המרצה 2304/95 עירית תל-אביב ואח' נ. מגורי-כהן (1996):

בית המשפט המחוזי חייב את עירית תל אביב לשלם למשיבה בעד הפקעת בית מגורים על מגרש בשטח של 376 מ"ר בדרום תל אביב סכום של 716,000 דולר.

ה"פ 39295-03-14 רמת 6635/203 בע"מ ואח' נ. הוועדה המקומית תל-אביב (2015):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה, שלפיו שילמה עירית תל-אביב למבקשות פיצויי הפקעה בסכום של 3,808,756 ש"ח בתוספת מע"מ בעד הפקעת קרקעות מעבר לירקון.

ה"פ 39707-03-14 אחוזת אדגר 6989 בע"מ ואח' נ. הוועדה המקומית תל-אביב (2015):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה, שלפיו שילמה עירית תל אביב למבקשות פיצויי הפקעה בסכום של 2,100,000 ש"ח בעד הפקעת קרקעות בחולון.

עת"ם 766-07-17 כהן נ. הוועדה המחוזית חיפה (2018):

בית המשפט המחוזי קיבל את התנגדותו של העותר לטבלת איזון והקצאה, שבמסגרתה קיבלה המדינה הקצאה של מגרש מסחרי בתמורה לחלקה שהיתה בייעוד לבנין ציבורי בבעלות המדינה ערב תוכנית האיחוד והחלוקה ושעברה בתוכנית המופקדת לבעלות הרשות המקומית בייעוד ציבורי. בית המשפט קבע, כי המדינה לא זכאית לקבל הקצאה מסחרית וכי על המדינה והרשות המקומית לערוך התחשבנות ביניהן.

ע"א 31412-02-15 שטטלנדר נ. הוועדה המקומית (2016):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה בין הצדדים, שלפיו תשלם הוועדה המקומית ראש העין לחוכר של קרקע עם מבנה חד קומתי באזור התעשיה סכום של 3,316,553 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסכום של 331,655 ש"ח בתוספת מע"מ וכן תחזיר לו סכום ששילם לשמאי המכריע (43,804 ש"ח). הפיצויים האמורים הינם בגין ירידת ערך המקרקעין במתן תוקף לתוכנית פוגעת, לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.

ה"פ 379/07 ברקוביץ ואח' נ. מע"ץ (2012):

בית המשפט המחוזי חייב את מע"ץ לשלם למבקשים פיצויים בעד הפקעת חלקתם לצורך כביש 471 סכום של 2,441,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 1995 וכן הוצאות משפט. הסכום האמור נכון להיום עומד על כ-5,000,000 ש"ח.

ה"פ 469/07 טרודלר ואח' נ. מע"ץ (2014):

בית המשפט המחוזי חייב את מע"ץ לשלם לתובעים פיצויים בעד הפקעת זכויות החכירה שלהם בקרקע חקלאית בשנת 1993 סכום כולל של 323,870 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 1993 וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 100,000 ש"ח.

ת"א 5901-01-10 דהאן נ. עירית פתח-תקוה (2013):

עירית פתח תקוה חוייבה לשלם פיצויי הפקעה בעד הפקעת שני צריפים בסכום של 2,275,000 ש"ח (בערכי שנת 2012) וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 420,000 ש"ח והחזר הוצאות בסכום של 120,000 ש"ח.

עת"ם 2007-09-15 ירושלמי נ. עירית חולון (2016):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים שעל פיה תבוטל הפקעת חלקה בחולון בעקבות שינוי הייעוד משטח לבנין ציבורי לשטח לבניה למגורים.

עת"ם 36828-08-17 תחנת דלק שיאונה נ. עירית גבעת-שמואל (2019):

בית המשפט המחוזי הורה על ביטול הודעת הפקעה של חלקה בשטח 2,836 מ"ר בגבעת שמואל בצמוד לתחנת הדלק בכביש גהה.

בש"א 19749/07 רכבת ישראל נ. תעשיות אלקטרוכימיות (2008):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסכם, שלפיו כנגד תשלום פיצויים לחברה בסכום של 1,482,905 ש"ח תפנה החברה שטח שהופקע.

ה"פ 17824-08-16 ירושלמי נ. עירית חולון (2019):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה, שלפיו שילמה עירית חולון למבקשים פיצוי בסכום של 1,300,000 ש"ח תמורת ויתורם על זכותם לפי סעיף 195(2) לחוק התכנון והבניה לרכוש בחזרה חלקה שהופקעה מהם.

ה"פ 39931-06-15 בגיזדה נ. נתיבי ישראל (2018):

בית המשפט המחוזי חייב את חברת נתיבי ישראל לשלם לדייר מוגן במסעדה שהופקעה וההפקעה בוטלה סכום של 890,000 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד בסכום של 270,000 ש"ח בתוספת מע"מ וכן הוצאות בסכום של 36,000 ש"ח.

ה"פ 10577-09-11 עירית תל-אביב נ. ספיר (2012):

בית המשפט המחוזי חייב את עירית תל אביב לשלם פיצויי הפקעה בסכום של 1,600,000 ש"ח למחזיק במבנה שנבנה ללא היתר בחוף יפו, ואשר פלש לקרקע של רמ"י ללא חוזה חכירה וניהל בו מסעדה ללא היתר כשצו הריסה תלוי ועומד נגדו.

ה"פ 593/08 אפרתי נ. הוועדה המקומית (2010):

בית המשפט המחוזי חייב את הוועדה המקומית תל אביב לשלם למבקש פיצויים בעד הפקעת זכות הדיירות המוגנת שלו בחנות בסכום של 204,300 דולר וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 150,000 ש"ח בתוספת מע"מ ובצירוף הוצאות.

ה"פ 21972-08-09 ביטרן נ. מרכז ראשונים (2013):

בית המשפט המחוזי נעתר לתביעתם של רוכשי יחידות דיור ומסחר בבנין שבנתה החברה והורה לחברה לבטל את ההצמדה של מספר יחידות ושטחים לנכסי החברה ולהעבירם למסגרת הרכוש המשותף בבנין.

ה"פ 30311-12-09 עירית תל-אביב נ. פשה (2011):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, שלפיה תשלם עירית תל אביב לדיירים המוגנים בבית שהופקע בכרם התימנים סכום של 2,310,000 ש"ח.

ה"פ 37044-08-14 מזובר נ. הוועדה המקומית (2017):

בית המשפט המחוזי חייב את הוועדה המקומית ראשון לציון לשלם לבעל קרקע שחלק ממנה הופקע לגן ציבורי לשלם לו סכום של 540,000 ש"ח לשנת 2015 וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 80,000 ש"ח. הסכום הכולל ששולם בערכי היום הינו כ-780,000 ש"ח.

ה"פ 528/07 תלמי מנשה בע"מ נ. מע"ץ (2011):

בית המשפט המחוזי חייב את מע"ץ לשלם למושב פיצויי הפקעה בסכום של 576,292 ש"ח בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 2006 וכן הוצאות בסכום של 40,000 ש"ח, וזאת בנוסף לפיצויים בסכום של 2,117,882 ש"ח ששולמו קודם לכן.

ה"פ 42113-07-12 רוזן נ. משרד התשתיות (2013):

בית המשפט המחוזי חייב את משרד התחבורה לשלם פיצויי הפקעה בסכום של 1,256,895 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה משנת 2000 וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעור 12%.

עת"ם 6237-09-14 אברהם נ. עירית חולון (2015):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, שלפיה החזירה עירית חולון לעותרת חלקה שהופקעה על-ידה במתחם ח/500 ולא נעשה בה כל שימוש ציבורי.

עת"ם 1-12-14 נחשון נ. הוועדה המקומית (2015):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף להסדר בין הצדדים, שחייב את הוועדה המקומית לנקוט בהליכים להפקעת בית מגורים, שיועד בתוכנית במשך שנים רבות לשטח לבנין ציבורי ולהפקעה מבלי שהוועדה נקטה בהליכי הפקעה. כמו כן, חייב בית המשפט את הוועדה לשלם לעותרים שכ"ט עו"ד בסכום של 18,000 ש"ח וכן הוצאות.

ת"א 470/92 מיכקשווילי נ. הוועדה המקומית (1996):

בית המשפט המחוזי קבע, כי על הרשות המפקיעה להוסיף מע"מ לסכום פיצויי ההפקעה ולהעבירו ישירות לרשויות. כמו כן, קבע בית המשפט, כי אין לקזז מהפיצויים שאותם חוייבה הרשות לשלם לבעלים בעד הפגיעה התכנונית שבתוכנית המאוחרת את היטל ההשבחה המגיע לרשות עקב התוכנית הקודמת.

עת"ם 14924-11-15 ראבי נ. הוועדה המקומית קסם (2017):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף להסכמת הצדדים לביטול הפקעת קרקע בג'לג'וליה ונמחקה הערת האזהרה שנרשמה בדבר ההפקעה.

עת"ם 7087-05-13 גני אליזה נ. הוועדה המקומית (2014):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף להסכמת הצדדים לביטול הודעת ההפקעה של חלק ממבנה של אולם אירועים בפרדס חנה.

ה"פ 770/00 שפירא נ. המועצה המקומית (2002):

בית המשפט המחוזי קבע, כי הסכמתם של המבקשים להקנות למועצה המקומית גבעת שמואל 55% מקרקעותיהם ללא פיצוי ניתנה אך ורק לייעוד ציבורי, ולא לייעוד מסחרי. ככל שהמועצה המקומית לא תפעל תוך שנתיים לשינוי הייעוד המסחרי של המגרשים שנקבע בתב"ע למגרשים אלה, יחזרו המגרשים ששטחם 10 דונם בייעוד מסחרי לבעלות המבקשים.

ה"פ 202/05 מושב בלפוריה נ. מע"ץ (2010):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, שלפיה שילמה מע"ץ למושב בלפוריה פיצויים בעד הפקעת חלק מהשטחים החקלאיים של המושב, שהוחזקו בחכירה מרמ"י, ואשר הופקעו לצורך סלילת כביש 65, סכום של 1,800,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית משנת 1998.

ה"פ 912/06 הוועדה המקומית תל-אביב נ. פרץ (2006):

במסגרת תביעה שהגישה הוועדה המקומית תל אביב הוסכם בינה לבין הנתבע שתמונה שמאית לקביעת סכום פיצויי ההפקעה שישולמו לנתבע בעד הפקעת זכויותיו במבנה במרכז תל אביב לצורך סלילת תוואי הרכבת הקלה. השמאית המוסכמת קבעה שעל הוועדה המקומית לשלם לנתבע פיצויי הפקעה בסכום של 2,574,473 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית משנת 2006. הסכום האמור אינו כולל את ההפסד שנגרם לו בגין הפסד זכויות הבניה הנוספות.

ע"א 2887/04 פרדס סגל נ. מע"ץ (2009):

בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים ביטל את פסק דינו של בית משפט השלום, שאישר הפקעה של מע"ץ להרחבת כביש מס' 4. בית המשפט המחוזי קבע, כי באותו שלב נדרשה רק הפקעת שטח לסלילת נתיב שני לכביש, ועל כן הפקעתו באותו שלב של שטח גדול יותר, להוספת נתיב שלישי, נעשתה שלא כדין ויש לבטל את ההפקעה העודפת. בית המשפט חייב את מע"ץ לשלם לחברה המערערת שכ"ט עו"ד בסכום של 50,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

ע"א 4529-03-09 ערמי נ. עירית חולון (2009):

בית המשפט המחוזי חייב את עירית חולון לשלם לדיירים בבית מגורים שנבנה ללא היתר בניה על קרקע של רשות מקרקעי ישראל, שהוחזקה על ידי הדיירים ללא הסכם חכירה, דמי פינוי בסכום של 950,000 ש"ח וכן החזר הוצאות בסכום של 130,000 ש"ח בתמורה לפינויים מהבית.

ה"פ 1375/01 סולנפט נ. מע"ץ (2004):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף להסכמת הצדדים, שלפיה מע"ץ שילמה לחברת סולנפט פיצויי הפקעה בסכום של 1,300,000 ש"ח עקב הפקעת שטח לצורך מסילת ברזל ברמלה. השטח שימש את החברה לצורך ניהול מרכז מרחבי לחלוקת גז ודלקים.

המרצה 3728/85 עוזרי נ. האופט (1985):

בית המשפט המחוזי קבע, כי משמעותה של מכירת מוניטין היא שהמוכר יאפשר לקונה ליהנות מהלקוחות שרגילים לסחור עם המוכר. המוכר אינו רשאי לסחר לצד שלישי את הנכס שנמכר לקונה או לפגוע בהנאת הקונה. אדם המוכר את עסקו על המוניטין שלו, גם אם לא נקבע בחוזה המכר שום תנאי של אי תחרות, אינו יכול לפנות ללקוחות של העסק שאותו מכר.

ה"פ 944/03 משתלות אייל נ. מע"ץ (2005):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף להסכמת הצדדים, שלפיה שילמה מע"ץ לחברת משתלות אייל סכום של 1,500,000 ש"ח כפיצויי הפקעה בעד הפקעת קרקעות חקלאיות של המשתלה במושב ישרש לצורך סלילת כביש וכן שילמה לחברה סכום נוסף של 800,000 ש"ח בגין הוצאות הפינוי של המשתלה, העברתה והקמתה באתר חדש.

ת"א 1994/87 אליה נ. רבינוביץ (1990):

בית המשפט המחוזי קבע, כי עצם העובדה, שביפוי כוח כללי נאמר, שיפוי הכוח הכללי ייחשב כיפוי כוח מיוחד לגבי נכס מסויים, אינה מצמצמת את כלליותו של יפוי הכוח.

ה"פ 10992/99 ערבות נ. עירית חולון (2000):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף להסדר פשרה בין הצדדים, שלפיו שילמה עירית חולון למבקשת פיצויי הפקעה בסכום של 500,000 ש"ח.

עת"ם 2546/09 שהרבני נ. עירית רמת-גן (2010):

בין בעלי בית צמוד קרקע לבין הוועדה המקומית ועירית רמת גן הוסכם, שלמרות שחלק משטח גינתם של העותרים מיועד להפקעה לצורך הרחבת הרחוב, הרי כל עוד לא תתבקש בניה בחלקה סמוכה, לא תפקיע הוועדה המקומית שום שטח מחלקת העותרים. בנוסף הוסכם, כי העותרים יפעלו לשינוי תוכנית בנין העיר, באופן שיוגדלו זכויות הבניה בחלקתם בהתאם לזכויות שאושרו בחלקה סמוכה, כי מהנדס העיר ימליץ לוועדה המקומית לקדם ולאשר את התוכנית וכן ליתן הקלות בקווי הבנין, וכי זכויות הבניה בחלקת העותרים יחושבו לפי שטח החלקה ברוטו לפני כל ההפקעות שבוצעו בה.

ת"א 210/85 גאלאקסי טרוול נ. ראשונטורס (1985):

בית המשפט המחוזי ביטל פסק בוררות בקובעו שהבורר לא נתן למבקשת הזדמנות נאותה לטעון את טענותיה. הבורר הסתמך על חוות דעתו של רואה חשבון שאליו פנה מבלי שנתן למבקשת הזדמנות לחקור את רואה החשבון ולסתור את מימצאיו ומסקנותיו. עוד קבע בית המשפט, כי בורר צריך לבסס את מימצאיו העובדתיים על ראיות הצדדים, וכי הוא רשאי להשתמש בידיעתו ובנסיונו המקצועי רק במידה הדרושה להערכת הראיות, אך לא לבסס עליהם מימצאים עובדתיים.

בש"א 9605/03 עירית חולון נ. ליטבק (2003):

בית המשפט המחוזי קבע, כי אין למחוק על הסף מחמת חוסר יריבות תביעה של בעלים לשעבר של קרקע שהופקעה לצרכי דרכים על ידי עירית חולון. בתביעה דרשו הבעלים להחזיר להם את השטח המסחרי שהעיריה קיבלה במסגרת טבלת איזון והקצאה שבתוכנית איחוד וחלוקה. עוד קבע בית המשפט, כי מכיוון שהמקרקעין הוקצו בקרקע מוסדרת ולא חלפו 25 שנים מיום ההקצאה, אין בסיס לטענת ההתיישנות כנגד התביעה.

עמ"ן 18900-04-18 רוזנברג נ. ועדה מקומית (2020):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף להסדר פשרה בין בעלי חלקות בראשון לציון לבין הוועדה המקומית, שלפיו תשלם הוועדה המקומית לבעלים סכום של 2,275,000 ש"ח כפיצויים בעד הפגיעה התכנונית שנגרמה לבתיהם עקב מתן התוקף לתוכנית בנין עיר שקבעה הוראות פינוי ובינוי, וזאת בהתאם לסעיף 197 לחוק התכנון והבניה. 

עת"ם 47772-06-18 הנאמן נ. הוועדה המקומית (2019):

בית המשפט המחוזי ביטל הפקעת מגרש בשטח של 946 מ"ר בפתח תקוה שייעודו לשטח לבנינים ציבוריים, כיוון שהעיריה לא מימשה את ההפקעה תוך פרק זמן סביר. בית המשפט קבע, כי השיהוי בביצוע בניית הבנין הציבורי על ידי העיריה היה בלתי סביר וכי מאזן הנוחות מצדיק את ביטול ההפקעה.

ת"א 83975/97 עירית חולון נ. אזהרי ובן-ארצי:

בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסדר שהושג בין שני פולשים לארבע קרקעות פרטיות שהוועדה המקומית חולון הפקיעה לצורך סלילת הכביש המחבר את חולון לדרך מס' 4. בהתאם להסדר שילמה עירית חולון לפולשים סכום של 5,400,000 ש"ח.

ה"פ 74478-10-18 נת"ע נ. מוסאי (2019):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף להסדר פשרה חלקי שהושג בין נת"ע לבין דייר בדירת מגורים הבנויה בקרקע של המדינה, שלפיו תשלם לו נת"ע פיצויי הפקעה כדי רכישת דירת מגורים בת 3 חדרים באותו אזור ובסכום שלא יפחת מסך של 2,000,000 ש"ח. עוד הוסכם, כי הדייר יוכל לפנות לוועדת ההשגות ולדרוש את הגדלת סכום הפיצויים. בנוסף הוסכם כי נת"ע תשלם לדייר בעד מחוברים סכום זמני של כ-400,000 ש"ח. המשך הדיון הועבר לגישור לצורך קביעת מלוא סכומי הפיצויים. 

ה"פ 55812-05-19 אחוזת גוש נ. נתיבי איילון (2020):

בית המשפט המחוזי חייב את חברת נתיבי איילון לשלם לבעלי קרקע חקלאית פיצויי הפקעה בסכום של 529,560 ש"ח בתוספת מע"מ, תמריץ, הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 16% בתוספת מע"מ.

ה"פ 20453-03-15 קרסו ומטלון נ. עירית פתח-תקוה (2019):

בית המשפט המחוזי נתן תוקף להסכמת הצדדים, שלפיה הסכימה עירית פתח תקוה לשלם לבעלי קרקע שהופקעה בקרית מטלון פיצויי הפקעה בסכום של 4,800,000 ש"ח.

ת"א 29910-03-16 שבאט נ. רשות הפיתוח

במסגרת תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי לתשלום פיצויי הפקעה לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), התשנ"ג-1953, קבעה הוועדה לבירור תביעות פיצויים בגין הפקעות שר האוצר כי כפשרה ישולם לבעלי המקרקעין שהופקעו סכום של 925,000 ש"ח. 

ה"פ 26533-06-19 קבהה נ. הוועדה המקומית חריש

החלטות אחדות של ועדות הערר לתכנון ובניה ופיצויים שבהן זכה עו"ד משה י' קמר

ערר 181/17 עודה נ. הוועדה המקומית קאסם (2018):

ועדת הערר קיבלה את התנגדותו של העורר למתן היתר בניה למועצה המקומית לסלילת מגרש חניה לאודיטוריום. ועדת הערר דחתה את טענתה של הוועדה המקומית, שלפיה תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה) קובעות מספר מינימאלי של מקומות חניה וכי בסמכות הוועדה המקומית להתיר מספר חניות גבוה מהקבוע בתקנות ללא מגבלה. ועדת הערר קבעה, כי תקנות החניה קובעות מספר טווח של מקומות חניה ומספר המקומות צריך להיות בין המספר המיזערי לבין המספר המירבי.

ערר 9008/12 שירותי בריאות נ. הוועדה המקומית (2018):

ועדת הערר אישרה את שומתה של השמאית המייעצת, שקבעה ששירותי בריאות כללית זכאית לפיצויים מהוועדה המקומית רחובות – על יסוד סעיף 197 לחוק התכנון והבניה – בעד ירידת ערך חלקותיה ברחובות בסכום של 3,888,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 2008. כמו כן, פסקה ועדת הערר לשירותי בריאות הוצאות בשיעור של 10% מהסכום הנ"ל וכן את שכר טרחתו של השמאי מטעם שירותי בריאות והחזר של שכר הטרחה ששילמה לשמאית המייעצת.

ערר 485/05 חן ואח' נ. הוועדה המקומית ראשון-לציון (2010):

ועדת הערר דחתה את טענותיה של הוועדה המקומית ראשון לציון לענין זכותם של העוררים לתבוע פיצויים עקב הפגיעה שנפגעו בתיהם ממתן תוקף לתוכנית פינוי בינוי במקרקעין גובלים. נקבע, כי גם בעלים שזכותם טרם נרשמה במועד מתן התוקף לתוכנית פוגעת זכאים לתבוע פיצויים.

ערר 186/05 תלמי מנשה נ. הוועדה המקומית (2006):

ועדת הערר קבעה, כי אם תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה בעד פגיעה תכנונית שנגרמה למקרקעין הוגשה במועד מבלי שצורפה לה חוות דעת שמאית, לא חלה עליה התיישנות וניתן להאריך את המועד לתיקון התביעה בדרך של צירוף חוות דעת שמאית. 

ערר 186/05 תלמי מנשה נ. הוועדה המקומית (2011):

ועדת הערר אישרה את תביעתו של מושב תלמי מנשה מהוועדה המקומית מצפה אפק לתשלום פיצויים בסכום של 2,186,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 2001 בעד ירידת ערך המקרקעין של המושב עקב מתן התוקף לתב"ע מח/85, ששינתה את הייעוד של קרקע חקלאית לצורך דרך מס' 4313, וזאת במסגרת תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.

ערר 5322/00 בס נ. הוועדה המקומית רמת-גן (2000):

ועדת הערר ביטלה את החלטתה של הוועדה המקומית רמת-גן, שסירבה לתת היתר לבניית גלריה בחנויות שבתחנת דלק בהנמקה שיש צורך להסדיר את הפעילות המתנהלת בתחנת הדלק במסגרת תוכנית מפורטת. ועדת הערר קבעה שיש לתת לתחנת הדלק את ההיתר המבוקש, חרף העובדה שהמבנים שבהם נתבקשה הקמת הגלריה חורגים מקו הבנין.

ערר 9023/13 הוועדה המקומית הוד-השרון נ. ברגר (2015):

ועדת הערר דחתה את עררה של הוועדה המקומית הוד השרון, שחוייבה במסגרת תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה לשלם למשיבים פיצויים בסכום של 397,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 2003 בעד הפגיעה התכנונית שנגרמה לחלקותיהם עקב מתן התוקף לתוכנית בנין עיר, שהגדילה את מספר יחידות הדיור במגרש הסמוך וכך נגרמה פגיעה בפרטיות בחלקותיהם של המשיבים בשיעור של 10%. ועדת הערר חייבה את הוועדה המקומית לשלם למשיבים גם הוצאות בסך 20,000 ש"ח.

ערר 91/06 מגרפטה נ. הוועדה המקומית רעננה (2007):

במסגרת תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה קבעה ועדת הערר, כי גם זכות שטרם נרשמה בלשכת רישום המקרקעין מקנה זכות לפיצויים, כיוון שלא טוהר קניניות הזכות הוא הקובע, אלא ערכה הכלכלי שנפגע. עוד קבעה ועדת הערר, כי ניתן להגיש את חוות הדעת השמאית לאחר הגשת התביעה, למרות שתקופת ההתיישנות מלאה ביום ההגשה. עוד קבעה ועדת הערר, כי המבחן לשאלה אם נכס הוא נכס "גובל" הוא מבחן תכנוני, וכי לחלוקה הקנינית הפנימית בנכס, המהווה יחידה תכנונית אחת, אין רלוונטיות.

ערר 185/05 לוי ואח' נ. הוועדה המקומית (2014):

ועדת הערר חייבה את הוועדה המקומית מצפה אפק לשלם לעוררים פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה בעד ירידת ערך בתיהם עקב מתן התוקף לתוכנית שמכוחה נסלל כביש 4313 בסכום 1,300,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 2001 וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בצירוף מע"מ מהפיצוי שנפסק.

ערר 5384/00 ענף נ. הוועדה המקומית (2000):

ועדת הערר חייבה את הוועדה המקומית תל אביב לשלם לעורר פיצויים בעד ירידת ערך מגרשו לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה עקב שינוי הייעוד מייעוד אזור לתכנון בעתיד לייעוד של בניה למגורים. הסכום ששולם היה 1,751,611 ש"ח.

ערר 1157/19 מזאריב נ. הוועדה המקומית יזרעאלים (2020):

ועדת הערר הורתה לתקן את טבלת האיזון וההקצאה במסגרת תוכנית איחוד וחלוקה באופן שבעל קרקע שלגביה פורסמו הודעת הפקעה והודעה למסירת ההחזקה לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, אך ההחזקה בשטח המופקע לא נתפסה על-ידי הוועדה המקומית, יקבל הקצאה של מגרשים סחירים גם בעד השטח המופקע, זאת כיוון שההחזקה בשטח המופקע לא נתפסה על-ידי הוועדה המקומית והיא גם לא שילמה לבעלים פיצויי הפקעה. 

ערר 185/05 לוי ואח' נ. הוועדה המקומית מצפה אפק (2009):

ועדת הערר דחתה את טענתה של הוועדה המקומית, שלפיה שטח חוצץ של מספר מטרים בין מגרשי העוררים לבין הקו הכחול של התוכנית שולל את זכותם לתבוע פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. 

הסדרים אחדים שהושגו על-ידי עו"ד משה י' קמר

פיצויי הפקעה בסך 7,400,000 ש"ח (2015):

דייר מוגן שהחזיק בבית צמוד קרקע של שניים וחצי חדרים וכן בחצר גדולה ביישוב כפרי ליד ירושלים, שהופקע על-ידי חברת נתיבי ישראל לצורך סלילת כביש ראשי המתחבר לכביש 1, קיבל פיצויי הפקעה בסכום של 7,400,000 ש"ח.

חמש דירות חדשות כפיצוי (1999):

בני משפחה אחת, שהיו דיירים מוגנים בדירת שני חדרים על חצר של דונם וחצי ביהוד, שהופקעה על-ידי הוועדה המקומית לצורך דרך, קיבלו כפיצויי הפקעה שתי דירות חדשות בנות 5 חדרים ושלוש דירות חדשות נוספות בנות 3 חדרים.

פיצויי הפקעה – ראש העין (2019):

הוועדה המקומית ראש העין הסכימה לשלם לחוכר נכס שהופקע בראש העין סכום של 660,000 ש"ח בתוספת מע"מ כפיצויי הפקעה. הסכום האמור הינו בנוסף לסכום של מיליוני שקלים שהוועדה המקומית שילמה לחוכר מספר שנים קודם לכן בעד הפגיעה התכנונית שנפגעה החלקה על יסוד סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.

פיצויי הפקעה – עמק יזרעאל (2014):

נתיבי ישראל הסכימה לשלם למספר תושבי חוץ, שהיו הבעלים של חלקה חקלאית בעמק יזרעאל, שחלק ממנה הופקע לצורך סלילת כביש מס' 65, כסכום פיצויים שאינו שנוי במחלוקת, סכום של 1,419,600 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית משנת 2005.

פיצויי הפקעה מעירית תל-אביב (2003):

עירית תל אביב והוועדה המקומית הסכימו לשלם לבעלים של מוסך שהופקע בדרום העיר פיצויי הפקעה בסכום של 305,000 דולר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 1998.

פיצויי הפקעה עבור אובדן זכויות עיבוד (2010):

מע"ץ שילמה לחוכר של קרקע חקלאית בשטח של 5.4 דונם בצומת דרור פיצויי הפקעה בעד אובדן זכויות עיבוד בסכום של 469,000 ש"ח כסכום שאינו שנוי במחלוקת.

מגרש של 250 מ"ר לבניה בתמורה לביטול צו הריסה (1994):

עירית חדרה התחילה לבנות הרחבה לבית ספר ללא היתר כדין ותוך חריגה מהוראות תוכנית בנין העיר. בעל נכס סמוך ביקש וקיבל מבית המשפט צו מניעה להפסקת העבודות. הצדדים הסכימו שהמבנים החורגים ייהרסו. מאוחר יותר הסכימו הצדדים, בתמורה להסכמת השכן להכשרת המבנים ולביטול צו המניעה, שעמותת בית הספר תעביר על חשבונה לבעלותו של השכן שטח של 250 מ"ר נטו לבניה של מסחר ומשרדים.

הסדר פיצויים – כביש 6 (2018):

חברת כביש חוצה ישראל הסכימה לשלם לבעלים של חלק מחלקה שהופקע לצורך סלילת כביש 6 סכום של 1,064,184 ש"ח בצירוף מע"מ.

סגירת תפריט